בלוג

לכל אמא יש שדים. גם היא היתה ילדה, גם היא היתה נערה, לכל אמא יש שדים שמורכבים מנסיונה ומתפקידה. לפעמים זה קצת מתבלבל ומתערבב, כי התפקיד...

אם אני הייתי נתקלת בטקסט הזה, כנראה שלא הייתי מגיעה לסופו, ככל שהייתי מתקדמת הייתי חושבת עד כמה הוא רדוד, לא מפותח, מרגיז ולא ראוי. הייתי...

אי אפשר למות בגן עדן פשוט אי אפשר פה אצלנו יש מלחמות ותאונות ואוייבים אבל אי אפשר פשוט למות בגן עדן אם מתים בגן עדן היקום נסדק וכך גם...

היתה לי תקווה, משאלה, כמיהה, שמשהו מהשנה הזאת ישאר.

'לא עדיף שישב בכיתה מאשר מול מסך?' זאת שאלה מרגיזה. מעציבה. מתסכלת כל כך. התגובה המידית, האוטומטית הייתה. לא. לא עדיף. אחרי שהכעס קצת שקע...

אלו הכתובות. הנכתבות. ההמתנה אליהן. הצפייה. לרגעים אוחזת בי בהלה. שמא מדובר באבולוציה ואת מקומן תפסה התורה שבעל פה. ואז מגיע הגעגוע,...

'אמא, תראי' שניה חמוד, הרגע התיישבתי לכתוב, אני צריכה כמה דקות 'מה את כותבת?' ספר 'איזה ספר' על כל מיני דברים שמעניינים אותי 'על זה שאת...

ימים של קיום אחר כנראה זמני חלקו מוכר וחלקו כל כך אחר התמסרות, אני כבר יודעת זוכרת תקופות של אחר כאלה המזמינות התכנסות פוקוס אל תוך...

כשהוא פתח את הלחי - התנחמתי שלא צריך תפרים. כשהוא פתח את השפה והיו תפרים - התנחמתי שזאת רק השפה. כשהוא פתח את הראש - התנחמתי שאין פגיעת...

כי זה טוב מדי ונעים מדי וכיף מדי. כי זה לחבק מדי ולנשק מדי ולהיות מחובר ומקושר מדי ולאהוב מדי! ומה רע במִדַּי? מה רע בהכי הרבה מכל השפע...

מילים מצמצמות, מקבעות, סוגרות. נשמעות ומושמעות ברצינות משמימה. מסלול חיי הנורמטיבי, לכאורה, עם בחירות כל מיני שרק בדיעבד מסתברות (אולי)...

רשימות. רשימות. ארוכות. מאורגנות. מגדירות. מקטלגות. מטלות של יום חול. מטלות של רגעי פנאי. מטלות דחויות של בירוקרטיה. מטלות של טלפון וכאלה...

האחרון החביב. המצטרף. רציתי אותך כל כך! חיכיתי לך! וגם הייתי מלאה בחששות. איך תכנס, מספר שלוש, כאשר הכל מלא. איך תפלס את דרכך, להרגלים,...

מרוץ החיים. המשימות. המחויבויות. הלוגיסטיקה. גם הרגשית. להספיק. לתפקד. לא לפספס. סחרור. רכבת הרים בלי רוטציה. יש תקופות כאלה. שאני מרגישה...

לא מיוחד במובן הקליני ולא צרכים מיוחדים במשמעותם העממית. אבל כן מיוחד וכן צרכים מיוחדים. בכל משפחה יש ילד אחד שהוא קצת אחר. רגיש באופן...

כשאמא שלי מספרת לי שמנהל בית הספר הכה אותם עם סרגל על האצבעות - אני מזדעזעת. כשאני מספרת לבת שלי שהיו מעמידים אותנו עם פנים לקיר - היא...

כמה זמן לא השתעממתי. כמה זמן לא בהיתי ככה סתם בחלל האוויר ואפשרתי למחשבות לגלוש להן בספונטניות. איך ה Doing ניצח את ה Being . איך יתכן...

בכל פעם זה מפתיע אותי מחדש.. בכל פעם אני נשארת פעורת פה.. פעורת מחשבה.. לא מצליחה עד הסוף להפנים כמה הסביבה, ואפילו הקרובה ביותר לא...

במאמצים רבים פיניתי לנו זמן. רק לי ולה. הסתובבנו, אכלנו, קנינו, התפנקנו, צחקנו, היינו רק שתינו. הייתי רק שלה. מגיעות הביתה עמוסות בשקיות...

לכתוב אימהוּת זה סיפור אהבה. לכתוב על אימהוּת בחינוך ביתי זה סיפור אהבה מרגש במיוחד. לכתוב על אימהוּת בחינוך ביתי באקדמיה זה אמיץ. לכתוב...

ולא בגלל שבית הספר הוא מקום רע ונורא ולא בגלל שאמא לא יודעת לשחרר ולא בגלל שאמא חרדה או חוששת רק בגלל שכאשר כולנו ביחד, אמא מרגישה עמוק...

ברגע מסוים הצפון כבר לא היה צפון. כל אחד מהמצפנים הצביע על צפון אחר. שונה במהותו. מתוך מערבולת של בלבול ותסכול נדרשתי להכריע. האם להמשיך...

תסתכל על חצי הכוס המלאה, תהיה מאושר, תגיד תודה על מה שיש, תסתפק במה שיש. אלו ועוד מנטרות דומות אשר מאלפות את תודעתנו להיות שבעי רצון. כי...

'אמא, למה הירח עוקב אחרינו?' הוא מלווה אותנו, לבדוק שאנחנו שמחים 'ואם אנחנו עצובים?' אז הוא קורא לפיית השמחה ׳ומה היא עושה?׳ מפזרת עלינו...

מכירה את התיאוריות, את החלק הרגשי, הנפשי, ההתפתחותי וה׳ווט אבר׳ של הדבר הזה ולמרות הכל זאת הייתה אחת התקופות הכי מאתגרות באימהות שלי. ככל...

'יתרחב לך הלב'; 'יצמח לך עוד לב'; 'לכל אחד יש את המקום שלו'; 'אף אחד לא לוקח מהשני'; 'הוא ישתלב בדינמיקה בינכן'. אלו ועוד פנינים נוספות...

מוזמנים לשבת צהריים. לא מאוד מתלהבת. מלא זמן לא נפגשנו. הם באו לבקר כשהגדולה נולדה. כמה עברנו מאז. אירוח מפנק, מנומס ועשיר בטעמים. מהר...

כולנו מכירים את תופעת ה Tterrible two (גיל שנתיים הנורא). השכלנו ולמדנו וקראנו והבנו שזהו שלב בו הילד מותח גבולות ללא הרף ואנו כהורים,...

הוא בעבודה, הרבה מאוד בעבודה, הרבה מידי בעבודה. אבל הוא גם פה. הרבה פה. מזכיר שיש אותנו. מתעקש. 'מתי נצא רק שנינו?'; 'מתי נישן ביחד רק...

כן. בערך. מקווה. מנסה. רוצה. ממש רוצה. זה כואב. ממש כואב. סדקים. פצעים. דם. לשון קשורה. בכי. רעב. אין מספיק חלב. יועצת הנקה. ועוד יועצת....

את לא עושה את הכי טוב בשבילי את לא עושה את הכי טוב בשבילי את לא עושה את הכי טוב בשבילי אותו המשפט שהוטח בפני תוך כדי בכי חזק, כעס וזעקה...

יש כאלה. צרכים של אמא. של אישה. של אדם. של אינדיבידואל. ולפעמים הם מופיעים. במיוחד אם לא הקדמתי להתייחס אליהם. הם פשוט מגיחים. כאשר זה...

אחרי תקופה ארוכה של התנזרות מצמד המילים ׳קשה לי׳, תקופה בה האופציה שאולי ׳קשה לי׳ נדחקה למעמקי הבדידות - משהו אחר קרה. שנים בהם לימדתי את...

כי היום הרעש שלכם, המריבות, הכדורגל במטבח, הצרחות, הצלחת שנפלה, המלחמת כריות בסלון - כל אלו היום לא מפריעים לי, להפך, הם מרפאים אותי. כי...

ימיי החופש הגדול מעוררים געגוע ישן. כאב מודחק וכמיהה לשלם אחר. התמונה המשפחתית נפגשת עם חלום אשר באומץ נשאר רק חלום. מפגש מציף בין רציונל...

מילדה אינדיבידואליסטית שלא זקוקה לאף אחד, לנערה שבוחרת לטייל במשך שנה לצד ספרים, ערסל ובני אנוש מזדמנים. זמן לעצמי היה שם המשחק. תמיד....

'רק שיהיה לו טוב! שיהיה מאושר!' כאשר נשאלים הורים מה הכי היו רוצים עבור ילדיהם, התשובה הרווחת היא – 'שיהיה מאושר!' זוהי התמצית. זהו...

תינוקת שלי, את כבר בת 7 ויותר מדי זמן כבר לא תינוקת. אבל את התינוקת שלי. תמיד תהיי. היו לנו שנים שהיינו רק שתינו. כל יום כל היום וכל...

צהריים נינוחים ושגרתיים. אני והקטנטונת (בת השנתיים ועשרה חודשים) שוכבות על הספה, ואם כבר טלוויזיה אז נשדר קצת טבע. מדליקה את הנשיונל...

׳אמא, איזה כיף לאלון. אין לו אחים׳ אגרוף בבטן – כמה שהוא צודק. כילדה, זאת התחושה שהסתובבתי איתה. לא אהבתי את היותי חלק משבט. לא אהבתי...

שגרה חשובה והכרחית לרובנו. ילדים מגיבים טוב לשגרה וזו - מאפשרת להם רשת ביטחון. אבל האם היא המשרתת אותנו או אולי התהפכו היוצרות ואנחנו...

הרגע הזה שאני מבינה מבינה ומרגישה שמשהו השתנה משהו אחר קורה פה משהו אחר מתאפשר האחר הזה הוא אחר לא קל יותר ולא קשה יותר פשוט אחר ואני...

ימים של התהוות האתר, הכל כמעט מוכן ורק לשונית ׳אודות׳ עוד מבקשת להתמלא. פשוט, חשבתי לעצמי, רק כמה מילים.. ׳אמא ל.. תואר ב.. ותואר ב…...

כל כך הרבה שנים עברו ועדיין יכולה לעצום עיניים ולשמוע את הצרחות שמפלחות את האוויר. שעות של צרחות בתוך חושך מקפיא. ואני שם, ילדה בעצמי....

פעם הם היו מפתיעים אותי, הימים האלו של המינימום.  לא חשוב כמה נורות אדומות, סימנים והתראות - תמיד הייתי מופתעת לקראתם, דוחה אותם. מתנגדת....

לדאבוני לא התברכתי ביכולת התרגשות פשוטה ואנושית מבגד חדש, חופשה או פריט נוי למדף. עבורי התחדשות זהו מצב נפשי. תודעתי. עוד מיכולותיה...

לא מובנת. לא משחררת. חייזר במלוא הדרו. אירועים מהימים האחרונים מחזקים בי את הזרות והתלישות שאני מרגישה בתוך מעגלים רבים בחיי. פגישה שכנה...

לפעמים אני תוהה איך זה מרגיש להיות אמא של אף אחד. אימהות היא נצחית, כרטיס לכיוון אחד. אין באמת הזדמנות להרגיש, גם לא לרגע, אמא של אף אחד....

שבע שנים, שלושה ילדים ושלושה תארים. כל זה והיא עדיין לא משוכנעת שאני מאושרת, רחוקה מלבטל את עצמי וגם ככל הנראה לא עושה להם נזק. מדוע אני...

הגוף שלהם מדבר. הוא מדבר היכן שהנפש מתקשה. הם משתמשים בו כדי לומר לנו משהו על עולמם הפנימי ובכך מאפשרים לנו הצצה לתוכם. נוח יותר להתלונן...