.png)
סביבה, קהילה ובן זוג בחינוך ביתי - סיכום
את היחסים עם הקהילה מתארות האימהות כיחסים משמעותיים ונחוצים בתחילת הדרך בתוך החינוך הביתי. לאחר תקופה מסוימת (לעיתים שנים) מתארות האימהות את היחסים עם הקהילה כמורכבים וכוללים התפכחות והבנה כי מדובר באוסף של משפחות אשר לרוב לא מתקיימת ביניהן ערבות הדדית ואחווה כפי שניתן היה לצפות מהתנהלות של קהילה. את מערכת היחסים עם הסביבה מתארות האימהות גם כן כבעלת השתנות לאורך ציר הזמן. תחילה סופגות האימהות ביקורות רבות ונוקבות מהמשפחה הקרובה ועם חלוף הזמן הביקורות הנשמעות הן בעלות צליל פחות ביקורתי. את מערכת היחסים עם בן הזוג מתארות האימהות כמערכת יחסים דינאמית עם נטייה להשתנות על פני ציר הזמן. תחילה בן הזוג מתנגד לרעיון החינוך הביתי ועם חלוף הזמן מתארות האימהות את בן הזוג בתנועה חיובית לעבר הבחירה בחינוך הביתי. ההתפתחות בשלוש החזיתות מתרחשת לרוב במקביל.
בנוסף, מערכת היחסים בין שלוש החזיתות מחוברת בשל ההשפעה אשר מתארות האימהות בין החזיתות. כאשר האימהות מתמודדות עם בן זוג וסביבה לא תומכים הן מוצאות תמיכה ומענה בקהילה. כאשר הזמן עובר והן מצליחות להפיג את ההתנגדות של בן הזוג והסביבה, הקהילה הופכת להיות פחות משמעותית. ישנן עוד דוגמאות למערכת יחסים בין שלוש החזיתות. לדוגמא: אימהות אשר העידו על ביקורת קשה ונוקבת מהמשפחה הקרובה, תארו בהתאמה את תמיכת בן הזוג. לסיכום: ניתן לזהות כי לרוב תהיה חזית אחת ממנה ניתן יהיה לשאוב תמיכה. כמו כן, ניכר כי במרבית המקרים יהיו חזיתות מתנגדות ומבקרות אשר האימהות נדרשות להתמודד מולן. במאמר שלפנינו תוצג מערכת היחסים בין שלוש החזיתות.
כאמור, בתחילת הדרך האם חווה תמיכה והישענות על קהילה אשר הופכת להיות פחות תומכת בבחירה של האם עם חלוף הזמן. הסביבה המשפחתית מבקרת את האם בתחילת דרכה וככל שחולף הזמן היא מתעדנת מעט. בן הזוג מתחיל דרכו כמהוסס ומתנגד וככל שחולף הזמן הופך להיות יותר תומך ופחות מתנגד.
כל אחד מהממדים – קהילה, סביבה ובן זוג – עומד בפני עצמו וניכרת השתנות שהאם חווה מול כל אחד מהם בנפרד לאורך ציר הזמן. יחד עם זאת, ישנה מערכת יחסים בין שלושת הממדים. בתחילת הדרך ניכר כי הקהילה מהווה מקור תמיכה עבור האם ואילו הסביבה (משפחה) ובן הזוג נוטים פחות לתמוך ויותר לבקר את הבחירה. עם חלוף הזמן מערכת היחסים בין שלושת הממדים משתנה. האם מקבלת יותר תמיכה והכרה בבחירה מבן הזוג. הסביבה מעדנת תגובותיה ופחות עוינת. לעומתם הקהילה הופכת להיות פחות משמעותית. אפשר לומר כי לרוב ניתן למצוא במשולש הנ״ל מקור תמיכה אחד לפחות.
את מערכת היחסים בין שלושת הממדים ניתן לשרטט גם כך:
קהילה
בן זוג
סביבה
הציטוטים הבאים ממחישים את מערכת היחסים המתוארת:
תלמה מציגה את ההתנגדות הנחרצת של אימה (אמא שלה) לחינוך הביתי ומתארת במקביל את תמיכתו של בן זוגה:
הקונפליקט הגדול היה כמובן מהצד של סבא וסבתא. כשהיו בטוחים שאנחנו מתעללי ילדים וככל שהם התחילו לראות שהילדים בסדר והם חכמים, הם שכחו את כל אידיאולוגיית הנגד שלהם. אבל אלו היו שנים של מאבקים איומים. את עושה עוול לילדים, את עושה עוול לילדים (תלמה, ראיון)
תמיכתו של בן זוגה נשזרת במקומות רבים בריאיון:
חוקרת: את אומרת הרבה אנחנו
ברור. הוא מנהיג הדעות שלי. אנחנו אחד. לגמרי.
חוקרת: מי מכם הוביל את הבחירה?
אין דבר כזה. אנחנו אחד. אין חיה כזאת. הוא בתוך זה בדיוק כמוני.
חוקרת: וסימני שאלה בדרך, היו למישהו מכם?
כשהגדולה הייתה קטנה היו שאלות. אני זוכרת שבקטע הזה של בית הספר הדמוקרטי אני הייתי במקום של אני לא נותנת לה מספיק טוב. זאת היתה המחשבה ואז אני זוכרת שבעלי אמר לי – הדרך היחידה שאפשר יהיה לעשות את זה, זה אם תהיי בטוחה שאת נותנת לה את הכי טוב. הוא הרים אותי. הוא אמר זאת הדרך היחידה שאני חושב שאפשר להמשיך לעשות את מה שאת עושה... אצלנו נולד אבא יחד עם האמא. נולדו הורים. אני מסתכלת אחורה.. אין.. זה סוג של תפיסת עולם שקשורה למערכת משפחתית. זה לא רק בילדים. זה בכלל. אתה מסתכל על דברים וברור שיש שוני בדעות במיליון דברים אבל בסופו של דבר בליין של הבחירה, הבחירה היא מאוד ברורה. בסופו של דבר יש את מבחן התוצאה. מבחן התוצאה אומר, זה בסדר, הילדים שמחים, מאושרים, יודעים, יש להם חברים. אז מה בדיוק הבעיה
אנה תארה את התנגדותו של בן זוגה ובמקביל את הכוח והתמיכה ששאבה מהקהילה באותה תקופה.
באתי אליו עם העניין הזה של חינוך ביתי, עם הרעיון. באתי עם הקבוצה וזה היה לא פשוט כי פתאום יש לי עוד אימהות שחושבות כמוני ועושות כמוני. באתי גם גב. זה לא היה פשוט בכלל בהתחלה. הקבוצה נגסה לנו בזוגיות כי אני עם האימהות ביחד ועוברות את כל התהליכים יחד וקבוצת ווטסאפ ביחד והוא בחוץ. הוא מגיע הביתה ויש לו כמה שעות להיות עם הילדות אבל הוא לא עבר את כל התהליך. הוא כן עבר את התהליך של המשפחה אבל הוא לא עבר את התהליך של החינוך הביתי. וזה היה לחשוף אותו לאט לאט. כשענבר הייתה בת שנתיים והבנתי שהקבוצה באמת פוגעת לנו בזוגיות אז הורדתי את המינונים של הקבוצה ועבדנו הרבה על המשפחה.
יערה מתארת יחסים קרובים עם המשפחה, כולם גרים במושב קרוב והילדים נמצאים הרבה אצל סבתא וסבא.
ההורים שלי גרים מושב ליד. יש לי אח שגם גר ליד... יש קשר מאוד אינטנסיבי ... הם מסכימים ותומכים. בהתחלה רק הרימו גבה. הם מכירים אותי, תמיד הייתי קצת שונה וחריגה... הם מאוד תומכים בקטע הזה וגם מבחינת עזרה. אם מאור חוזר ממש מאוחר ואני חייבת את הצעידה שלי אז אני שמה אותם שם לשעה, זה נורא זמין וזה נורא נחמד. אם אני צריכה אז הם שם... הקרבה הזאת היא מדהימה ויש את העזרה
בהמשך הריאיון תארה יערה את האתגר האישי שלה עם הקהילה.
אני לא מרגישה חלק...מרגישה עם כל הקונפליקט הזה... המפגשים. זה מאתגר בכמה תחומים. קודם כל זה מאתגר עבורי. אני לא בן אדם סוציאלי. אני מופנמת, שקטה, לא מתערבבת, לוקח לי זמן...מאוד מאוד קשה לי. יש איזה אינטנסיביות שזה גם מבחינת השעות וגם מבחינת האנשים. אז יש את הקושי במפגשים שזה הקושי שלי מול הדבר הזה. קושי מול האימהות, קושי מול הילדים של משפחות אחרות וכאלו ויש את הקושי עם הילדים, לספק להם במפגשים את מה שהם צריכים... לא נשכח שהמקום הזה שאנחנו נמצאים הוא מקום יותר רך, יותר מקבל ואנחנו האימהות שנמצאות שם יכולות יותר לתווך ולשדך. אבל זה לא תמיד ככה. אמרתי לך שזה בכמה תחומים במפגש אז העוד תחום זה הנושא הזה של ה.. יש המון יתרונות לזה שאתה שם בתור הורה שאתה רואה ושומע אבל כמובן חסרונות לא חסר וכן, ההתמודדות הזו לראות את הילד שלך בלייב דחוי או דוחה וההתמודדות הזו מול עוד ילדים ועוד משפחות. האינטראקציה הזו היא מאוד מורכבת וזה מצריך המון אנרגיה והמון אורח רוח. אז במפגשים אלו פחות או יותר... אני לא נחה. אני דרוכה.
ניתן לומר כי האם ממשיכה להתמודד עם הקהילה, הסביבה ובן הזוג לכל אורך המסע בחינוך הביתי. ההתמודדות עם שלושת הצירים הללו איננה פוסקת אך בוודאי מקבלת פנים ומראות שונים במשך הזמן.
*** כל השמות במסמך זה הינם שמות בדויים אשר נועדו לשמור על פרטיותם של המרואיינים.
מאמרים נוספים
