אני ענבל, ד״ר ענבל כהן מידן ובשנים האחרונות גם ד״ר אמא.

הסיפור שלי מתחיל ב 2009, נולדה רומי ונולדה האימהוּת שלי.

אני אמא בחינוך ביתי. חינוך ביתי שלא תכננתי, לא ידעתי על קיומו
אבל הוא מתנה גדולה שהזדמנה לי. 

היום אני אמא לרומי, יותם ושי. 

לצד האימהות נולדו להם גם שלושה תארים.

האחרון הוא הדוקטורט שלי,  שעסק בשאלה:
מה המוטיבציה שעומדת בבסיס הבחירה של אימהות בחינוך ביתי?
ומצאתי! מה שמניע אימהות לבחור בחינוך ביתי זה הלב שלהן. בחיי, אלו תוצאות המחקר. קראתי לזה ׳בחירת הלב׳.
 

ביום שקיבלתי את הזכאות לתואר, שי, שהיה אז בן חמש, רץ בבית וצעק בהתלהבות: ד״ר אמא… ד״ר אמא… מאז אני גם ד״ר אמא.
בשלב מאוחר יותר נולד הפודקאסט שלי, היה ברור שאקרא לו - 
ד״ר אמא. הפודקאסט הוא אי קטן של שפיות בתוך מציאות רועשת.

אם אני צריכה לסכם:
החינוך הביתי סובב ומקיף את חיי.

זאת הבחירה האימהית שלי, זה המחקר שלי, זה העסק שלי, זאת השליחות שלי. 

הייתי רוצה שכולם ידעו שאפשר לגדל ילדים בבית.

זאת אחת מהאפשרויות שיש לנו, כהורים. 

אני מייחלת להכרה ציבורית וחברתית בבחירה בחינוך הביתי.

ועד שתהיה לגיטימציה והכרה, אני פועלת אל מול סטיגמות וסטריאוטיפים. מבקשת בכל דרך להראות שהבחירה בחינוך ביתי היא בחירה שפויה, הגיונית ואחראית.