.png)
כמה זמן לא השתעממתי. כמה זמן לא בהיתי ככה סתם בחלל האוויר ואפשרתי למחשבות לגלוש להן בספונטניות. איך ה Doing ניצח את ה Being . איך יתכן שזמן ללא תנועת גוף נראית לעין, מתפרש כזמן מבוזבז?!
פעם פעם, לפני ערימות הכביסה, מצב סטאטי היה בעל ערך טהור מבלי להתחרות בשום דבר אחר. היה לו מקום של כבוד בתוך השעון הארצי.
הים.. הערסל.. השנ״צ.. כל אלו היו לגיטימיים והכרחיים כמעט כמו צרכים פיזיים אחרים. פעם הייתי מדליקה את מכונת הקפה ועומדת מולה, בוהה, עד שהיא מודיעה לי שהיא מוכנה. לא יכולתי לדמיין אז כמה פעולות נכנסות בתוך אותן שניות תמימות.
מתוק שלי, כאשר אתה אומר לי ׳אמא, משמעם לי?׳ אני צוללת לזיכרונות רחוקים ובעיקר שמחה בשבילך!
תשמע את השקט, תקשיב לרעש, אולי תתגנב לך מחשבה לראש, אולי רעיון, זיכרון או איזה רגש.
זה נפלא! מבורך!
בעולם של הגדולים כבר לא משתעממים.
אז תשתעמם ותפגוש את עצמך. הכי קרוב שאפשר.
