.png)
כי היום הרעש שלכם, המריבות, הכדורגל במטבח, הצרחות, הצלחת שנפלה, המלחמת כריות בסלון - כל אלו היום לא מפריעים לי, להפך, הם מרפאים אותי. כי היום אני נשבעת שהרעש שלכם, חזק ומטריד ככל שיהיה, עדיף מכל מחשבה על שקט.
היום הזה מקפיא אותי. מקפיא אותי מפחד. מפחד של הנורא מכל. תיבת החרדות נפתחת והלב סופג חבטה ומבין שהיום מסתובבות כל כך הרבה אימהות שהחרדות שלי הן המציאות שלהן. אימהות שמתהלכות בגוף שלם ותכולה מפורקת.
הרי אובדן של תינוק שרק שכן בתוכי מספר חודשים הותיר פצע גדול. ואיך אפשר לדמיין מציאות מורכבת מזו?!
העיניים היום לא נשארות יבשות ליותר מכמה דקות כי יש משהו ביום הזה שמכריח אותי להתעמת עם הידיעה שהיכולת שלי להגן עליכם ולהגן על עצמי מפני הנורא מכל היא כמעט ולא קיימת.
שנהיה תמיד בריאים ושלמים ילדים שלי.
שנמשיך להתעסק רק בשטויות. אמן!
*יום הזיכרון
