היתה לי תקווה, משאלה, כמיהה, שמשהו מהשנה הזאת ישאר.

'לא עדיף שישב בכיתה מאשר מול מסך?' זאת שאלה מרגיזה. מעציבה. מתסכלת כל כך. התגובה המידית, האוטומטית הייתה. לא. לא עדיף. אחרי שהכעס קצת שקע...

אלו הכתובות. הנכתבות. ההמתנה אליהן. הצפייה. לרגעים אוחזת בי בהלה. שמא מדובר באבולוציה ואת מקומן תפסה התורה שבעל פה. ואז מגיע הגעגוע,...

'אמא, תראי' שניה חמוד, הרגע התיישבתי לכתוב, אני צריכה כמה דקות 'מה את כותבת?' ספר 'איזה ספר' על כל מיני דברים שמעניינים אותי 'על זה שאת...

ימים של קיום אחר כנראה זמני חלקו מוכר וחלקו כל כך אחר התמסרות, אני כבר יודעת זוכרת תקופות של אחר כאלה המזמינות התכנסות פוקוס אל תוך...

כשהוא פתח את הלחי - התנחמתי שלא צריך תפרים. כשהוא פתח את השפה והיו תפרים - התנחמתי שזאת רק השפה. כשהוא פתח את הראש - התנחמתי שאין פגיעת...

כי זה טוב מדי ונעים מדי וכיף מדי. כי זה לחבק מדי ולנשק מדי ולהיות מחובר ומקושר מדי ולאהוב מדי! ומה רע במִדַּי? מה רע בהכי הרבה מכל השפע...

מילים מצמצמות, מקבעות, סוגרות. נשמעות ומושמעות ברצינות משמימה. מסלול חיי הנורמטיבי, לכאורה, עם בחירות כל מיני שרק בדיעבד מסתברות (אולי)...

רשימות. רשימות. ארוכות. מאורגנות. מגדירות. מקטלגות. מטלות של יום חול. מטלות של רגעי פנאי. מטלות דחויות של בירוקרטיה. מטלות של טלפון וכאלה...

האחרון החביב. המצטרף. רציתי אותך כל כך! חיכיתי לך! וגם הייתי מלאה בחששות. איך תכנס, מספר שלוש, כאשר הכל מלא. איך תפלס את דרכך, להרגלים,...

מרוץ החיים. המשימות. המחויבויות. הלוגיסטיקה. גם הרגשית. להספיק. לתפקד. לא לפספס. סחרור. רכבת הרים בלי רוטציה. יש תקופות כאלה. שאני מרגישה...

לא מיוחד במובן הקליני ולא צרכים מיוחדים במשמעותם העממית. אבל כן מיוחד וכן צרכים מיוחדים. בכל משפחה יש ילד אחד שהוא קצת אחר. רגיש באופן...

כשאמא שלי מספרת לי שמנהל בית הספר הכה אותם עם סרגל על האצבעות - אני מזדעזעת. כשאני מספרת לבת שלי שהיו מעמידים אותנו עם פנים לקיר - היא...

כמה זמן לא השתעממתי. כמה זמן לא בהיתי ככה סתם בחלל האוויר ואפשרתי למחשבות לגלוש להן בספונטניות. איך ה Doing ניצח את ה Being . איך יתכן...

בכל פעם זה מפתיע אותי מחדש.. בכל פעם אני נשארת פעורת פה.. פעורת מחשבה.. לא מצליחה עד הסוף להפנים כמה הסביבה, ואפילו הקרובה ביותר לא...

במאמצים רבים פיניתי לנו זמן. רק לי ולה. הסתובבנו, אכלנו, קנינו, התפנקנו, צחקנו, היינו רק שתינו. הייתי רק שלה. מגיעות הביתה עמוסות בשקיות...

לכתוב אימהוּת זה סיפור אהבה. לכתוב על אימהוּת בחינוך ביתי זה סיפור אהבה מרגש במיוחד. לכתוב על אימהוּת בחינוך ביתי באקדמיה זה אמיץ. לכתוב...

ולא בגלל שבית הספר הוא מקום רע ונורא ולא בגלל שאמא לא יודעת לשחרר ולא בגלל שאמא חרדה או חוששת רק בגלל שכאשר כולנו ביחד, אמא מרגישה עמוק...

ברגע מסוים הצפון כבר לא היה צפון. כל אחד מהמצפנים הצביע על צפון אחר. שונה במהותו. מתוך מערבולת של בלבול ותסכול נדרשתי להכריע. האם להמשיך...

תסתכל על חצי הכוס המלאה, תהיה מאושר, תגיד תודה על מה שיש, תסתפק במה שיש. אלו ועוד מנטרות דומות אשר מאלפות את תודעתנו להיות שבעי רצון. כי...