את פמיניסטית אמיתית

את פמיניסטית אמיתית, כך היא אמרה לי וריגשה אותי עד דמעות.

כמו מלאך נשלחה אלי ביום עייף ולאה. ולא, לא מעניין אותי פמיניזם. היא ראתה אותי, לרגע, בפשטות, באמצע הרחוב. היא התעניינה מדוע הילדים מסתובבים איתי בבוקר, עניתי שהם איתי כל הזמן והיא פתחה עיניה בפליאה ואמרה: ׳כל הכבוד! כל הכבוד לך! אישה שבוחרת להיות עם הילדים זה פמיניזם. את פמיניסטית אמיתית׳. התרגשתי מאוד. הרגשתי איך זה ממלא אותי. הייתי זקוקה לזה הבוקר.

אז אשה יקרה, אולי תיזכרי במפגש שלנו הערב כשתשבי עם משפחתך לארוחת שישי, אולי אפילו תספרי או תגידי משהו על זה. אני אזכור את הפגישה המקרית והמדויקת הזאת עוד זמן רב.

מתישהו, בעוד אי אלו שנים, כאשר אפסיק לסחוב עגלות ולאחוז ידיים במעברי חציה, שם, אז, כאשר אפגוש אמא עם ילדים, אגיש לה מילה חמה. אנסה לזכור שאינני יודעת כמה פעמים היא התעוררה הלילה, כמה מאוחר הלכה לישון, מתי לאחרונה אכלה ואם בכלל הספיקה לשתות היום. רק מילה חמה. אחת, לא יותר.



פוסטים נוספים

לקבלת עדכונים ניתן להרשם כאן

© כל הזכויות שמורות לד״ר ענבל כהן מידן

האתר נבנה ע״י ענת בילינסון