המסלול לקבלת פטור מחוק חינוך חובה

ניתן להאזין לפרק בפודקאסט, העוסק בקבלת הפטור: https://bit.ly/2C7QLLa

 

(יש משפחות אשר מעדיפות להישאר מתחת לרדאר מסיבות שונות ומגוונות ובכך להמשיך לגדל ולחנך את ילדיהם בבית ללא אישור פורמאלי ממשרד החינוך. במסמך זה נדון כיצד לקבל אישור לחינוך ביתי כחוק)

ראשית נבין מה הוא חוק חינוך חובה:

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 קובע כי כל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר). חוק לימוד חובה תקף החל מגיל 3 ועד סיום כיתה י"ב. החוק מחייב את הורי הילד לרשום אותו למוסד חינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה של הילד ללימודים. בד בבד, החוק אוסר על המסגרת החינוכית של התלמיד לסלקו מבלי לדאוג לו למסגרת לימודית חלופית. החוק אף קובע כי הלימוד במוסדות חינוך חובה יהיה חינם עד לסיום כיתה י"ב. חוק לימוד חובה קיים גם במדינות אחרות.

סעיף 5 (ב) בחוק, מקנה לשר החינוך את הסמכות לפטור את הילד והוריו מן החובה לעיל, במידה וקיימים טעמים מיוחדים לכך ובתנאי שהילד מקבל ״חינוך שיטתי המניח את דעת השר״ או כאשר הילד אינו מסוגל ללמוד במוסד מוכר.

קצת היסטוריה:

בתחילת שנות התשעים הצטברו אצל שר החינוך עשר בקשות לאישור חינוך ביתי. עד אז לא הכירה מדינת ישראל בחינוך ביתי. בעקבות הפניה של המשפחות, המבקשות חינוך ביתי, הוחלט להקים ועדה אשר תבחן את הנושא בכדי לקבוע מדיניות סדורה. בשנת 1994, בהוראתו של שר החינוך דאז, אמנון רובינשטיין, הוקמה ועדת גורדון ״לבדיקת שאלת החינוך הביתי״ בראשות יו״ר המזכירות הפדגוגית פרופ׳ דוד גורדון. בדצמבר 1995 פרסמה הועדה ״דוח ביניים״ בו נכתב כי מדובר בתופעה חדשה וייחודית ומתוך הכרה בצורך להסדיר עבורה מענה מותאם, התקבלו המלצות ביניים לתקופה של שנה, שלאחריה תתכנס הועדה בשנית ובהתאם להתנסות בהמלצות הביניים, תיקבע מדיניות קבועה. המלצות הביניים היו בסיסיות מאוד וכללו מעט הנחיות: על ההורים להגיש בקשה וזו תיבחן על ידי ועדה מחוזית. הועדה המחוזית תקיים ביקור בית, ראיון עם הורי הילד וראיון עם הילד ולאחר מכן תגבש המלצות שיועברו לפורום ארצי שיוסמך להכריע בבקשה. עוד קבעה הועדה כי אין מקום לשינויים בחקיקה או בתקנות מכיוון שמדובר בתופעה שולית, וההנחיות בנושא יוסדרו בנהלים פנימיים. בפועל הועדה לא התכנסה שנית ולא גובשו נהלים קבועים.

עם תחלופת השרים במשרד החינוך - בוטלו ההנחיות ומשרד החינוך שב לעמדתו כי ילדים בגילאי חינוך חובה צריכים לשהות בבית ספר.

בעקבות לחץ מחודש של הורים, הוקמה ועדה נוספת, בראשות אילנה זיילר, שפרסמה בשנת 2002 "חוזר מנכ"ל" המדגיש את העמדה, כי מקומם של ילדים צריך להיות ב"מסגרות הלימוד הממוסדות", אך יחד עם זאת אפשרה מתן היתרים לחינוך ביתי במקרים חריגים ביותר. על פי נהלים אלו, נדרשו ההורים המבקשים חינוך ביתי להציג תכנית לימודים מפורטת ולהראות בכל שנה שהתוכנית אכן הושגה. בנוסף נדרשו ההורים להראות שהם בעלי אידיאולוגיה המחייבת חינוך ביתי. אשר על כן, כל חינוך מחוץ לממסד פועל מחוץ לחוק. הורים שפנו לבקשת אישור לחינוך ביתי נדרשו להראות שיש לילד בעיה חריפה הדורשת חינוך ביתי (למשל חרדות). וועדה שהייתה אחראית על אישור בקשות לחינוך ביתי נהגה לשלוח ילדים לבצע "מבחן טובה" ו/או אבחון פסיכולוגי הכולל מבחני אינטליגנציה, כדי להצדיק את מתן האישור לחינוך ביתי.

 

באפריל 2006 פורסם חוזר מנכ"ל נוסף בעניין החינוך הביתי, שכלל שינויים לעומת החוזר הקודם, אשר מציגים את הדרישות הלימודיות בעמימות, המאפשרת קיום חינוך חופשי. חוזר זה ביטל את הצורך בבחינות מיצ"ב לילדי חינוך ביתי ואינו דורש הגשת תכנית לימודים מפורטת, אלא רק "פירוט התחומים שהילד ילמד בביתו, כמו גם את התוצרים הצפויים אשר אפשר יהיה ללמוד מהם שהלמידה אכן מתרחשת". במהלך חודש אוגוסט 2007 הוגשה עתירה לבג"ץ‏‏ של 100 הורים, אשר לא היו שבעי רצון מחוזר המנכ"ל של 2006. התנגדותם המרכזית התייחסה לדרישה שההורים חייבים להיות בעלי גישה אידיאולוגית מגובשת המחייבת חינוך ביתי או שנסיבות יוצאות דופן של הילד יחייבו חינוך ביתי. בנוסף לכך, התנגדו ההורים לקביעה שחילוקי דעות או סכסוכים בין ההורים לבין בית הספר אינם מהווים עילה לחינוך ביתי.

 

כמו כן, ההורים לא היו מרוצים מהדרישה להוכיח כל שנה מחדש שהם עומדים בדרישות שהגדיר משרד החינוך. לטענתם ובהתאם לאמנת זכויות הילד, יש להורים זכות יסוד לקבוע את שיטת החינוך של ילדיהם. לאחר הגשת העתירה יזם משרד החינוך הידברות עם העותרים וכתוצאה מכך הופץ חוזר מנכ"ל חדש‏‏, המכיר בזכותם של הורים לבחור בחינוך ביתי לילדיהם בכפוף לפיקוח שוטף של משרד החינוך. בעקבות פרסומו של חוזר המנכ״ל המתוקן ובהמלצת השופטת בדיון שהתקיים ב 30 במרץ 2009, משכו העותרים את עתירתם.

באפריל 2009 פורסם חוזר מנכ"ל מעודכן בעניין החינוך הביתי (זהו החוזר האחרון שפורסם). בחוזר מוצגים התנאים לקבלת אישור לחינוך ביתי.

חוזר מנכל לשנת 2009

קריאה של חוזר המנכ״ל המלא הינה משמעותית ואף הכרחית בתהליך. במסמך זה יוצג תוכנו בקצרה. 

ישנם הורים אשר יטענו כי אבסורד לבקש אישור מהמדינה על מנת לגדל ולחנך את ילדיהם. נוכל לעסוק בעניין זה רבות ואף להגיע למחוזות פילוסופיים, היסטוריים פוליטיים ופסיכולוגיים. אך בד בבד נכון יהיה לפעול כחוק על מנת לקבל את האישור המיוחל – אישור לחינוך בית (פטור מחוק חינוך חובה).

שלושה מקרים נפוצים בהם משפחה מגישה בקשה לחינוך ביתי:

  • הילד נמצא בבית מיום לידתו והגיע לגיל חינוך חובה.

  • הילד נמצא במסגרת חינוכית והמשפחה נערכת לחינוך ביתי לשנה הבאה.

  • הילד נמצא במסגרת חינוכית והוחלט על ידי הוריו להוציא אותו במהלך שנת הלימודים, במקביל להגשת הבקשה או אפילו טרם הגשת הבקשה.

 

התהליך אשר יתואר להלן נכון לשלוש האפשרויות.

הוצאה של ילד מהמערכת (בעיקר במהלך שנת הלימודים) יכולה להיות מורכבת יותר (אך אפשרית).

גיל שלוש עד חמש

על פי חוק, יש צורך לקבל אישור לחינוך ביתי החל מגיל שלוש. בין גילאי שלוש עד חמש הרשויות השונות מתנהלות קצת אחרת. יש רשויות אשר מבקשות אישור פורמלי ומסודר החל מגיל שלוש ורשויות אחרות מסתפקות בהודעה או הצהרה בכתב. שיחה למחלקת חינוך ברשות הרלוונטית תסייע לכם להבין מה אתם נדרשים לעשות בגילאים הצעירים.

צעדים לקבלת האישור

הנחת המוצא - אתם ההורים! אחראים על טובת ילדיכם. הם בחסותכם ואתם אמונים על הטוב ביותר עבורם. בד בבד תנסו להסכים כי משרד החינוך רואה עצמו כאמון, גם הוא, על טובת ילדיכם.

אתם מכירים את הילד הספציפי שלכם על החוזקות והקשיים שלו והם מכירים את המערכת על יתרונותיה ומגבלותיה ומאמינים כי זהו המקום הנורמטיבי והעדיף לילדים לגדול בתוכו. נכון יהיה להיצמד לתמונה שאתם רואים מבלי לנסות ולשנות את התמונה האחרת או להתווכח איתה. במילים אחרות - כדאי, בתוך תהליך קבלת האישור, להדגיש את היתרונות בבחירה שלכם ולא את החסרונות של המסגרת החינוכית.

נציגי משרד החינוך שונים בגישתם לחינוך הביתי, יש את אלו המכירים את החינוך הביתי, תומכים, מבינים ומכילים ויש את אלו המסויגים ואפילו מתנגדים.

ככל שיש מרכיבים אשר מקשים על תמונה נורמטיבית של המשפחה (ושוב נשמור את הדיון הפילוסופי של מה היא משפחה נורמטיבית לשייח אחר) יתכן ויהיו קשיים בקבלת האישור.

השלבים לקבלת האישור:

1. להבין לאיזה מחוז אתם שייכים (לפי אזור המגורים).

  • במשרד החינוך קיימים שישה מחוזות חילוניים. מחוז צפון, מחוז חיפה, מחוז מרכז, מחוז תל אביב, מחוז ירושלים ומחוז דרום.

  • לכל מחוז אתר אינטרנט אשר בתוכו מפורטים שמות היישובים השייכים אליו.

 

2. בהתאם למחוז הרלוונטי, לבדוק מהם פרטי מנהל המחוז.

ניתן ליצור קשר טלפוני עם מזכירת המחוז לברר:

  • למי לשלוח הבקשה (בכל מחוז יש אדם אשר אחראי על תחום החינוך הביתי).

  • כיצד לשלוח את הבקשה (מייל או דואר רשום).

לנוחיותכם: אתר משרד החינוך

3. הורדת טפסים

טופס בקשה לפטור מחוק לימוד חובה

קווים מנחים להצגת התכנית

 

4. כתיבת הבקשה / מילוי הטפסים:

  • כדאי להסתכל על בקשות אשר אושרו (לבקש ממשפחות החנ״ב).

  • להתאים את הבקשה לגיל הילד דרך מקצועות הליבה ולהפעיל (מעט) יצירתיות. כלומר, כל מקצועות הליבה יכולים להיות מתורגמים לחייו של ילד בחינוך הביתי.

מקצועות ליבה ייסודי

מקצועות ליבה חטיבת ביניים

מקצועות ליבה תיכון

  • קיימים  ארבעה דברים מרכזיים אשר תדרשו לפרט בבקשה:

- מה היא הגישה החינוכית שלכם: אני מאמין חינוכי (גם פה הימנעו מאווירה קיצונית או אנטי ממסדית).

- דרכי למידה: כיצד ירכשו ילדיכם את מה שהחלטתם שירכשו או לחילופין את מה שמעניין אותם. לדוגמא: אנגלית ניתן לרכוש בדרכים רבות ומגוונות כגון: חוג אנגלית, שיח בבית, סרטונים, אפליקציה ייעודית וכו׳. מדעים ניתן לרכוש על ידי התנסות בחומרים בבית, עריכת ניסויים, השתתפות בחוג מדע או ביקור במוזיאון המדע וכו׳. כנ״ל לגבי מרבית מקצועות הליבה המוזכרים.

- הישגיים מצופים: לאיזו התקדמות אתם מצפים. היא יכולה להיות בכל תחום ובכל קצב אשר תחליטו עליו. השתדלו להציג ציפייה להתקדמות כלשהיא. לדוגמא: הילדה שלי יודעת לכתוב את שמה, אני צופה כי במהלך השנה תמשיך להתעניין בכתיבה ותוכל לזהות אותיות נוספות ולכתוב עוד מספר מילים. 

- דרכי הערכה: כיצד תעריכו את ההתקדמות. תבחרו את הדרך שבה תוכלו להעריך התקדמות. אין הכוונה לייצר מבחני ידע והתקדמות לילדים. אפשר גם להסתפק בתצפית פאסיבית או בערנות באשר להתקדמותם.

  • חשוב להבין כי אין הכוונה להכפיף עצמכם לתכנית הלימודים הבית ספרית. יקל על התהליך למצוא נקודות ממשק לדוגמא: אם אתם מלמדים מתמטיקה ואנגלית – ציינו כיצד אתם עושים זאת. התמקדו בתחומים אליהם הילד נחשף ורוכש. תוכלו להוסיף גם תחומים נוספים אשר אינם מוצגים במקצועות הליבה. אם לילד יש תחום עניין מסוים אותו הוא מטפח – ציינו זאת.

 

5. שליחת הטפסים למחוז הרלוונטי והעתק למחלקת חינוך ברשות הרלוונטית.

  • חשוב שמשלוח הטפסים יהיו בדואר רשום (יש מחוזות אשר מבקשים את הבקשה במייל).

 

6. כאשר שלחתם את הטפסים העברתם את הכדור למשרד החינוך וכעת אתם ממתינים לשיחה בה יתאמו אתכם ביקור בית.

  • על פי חוק כל עוד לא התקבל אישור לחינוך ביתי על הילד להיות רשום למוסד חינוכי פורמאלי ואף לפקוד אותו. זוהי ההנחיה הרשמית. בפועל מרבית המשפחות לא מתנהלות כך.  

 

7. קיבלתם טלפון מהמפקחת אשר מבקשת לתאם ביקור בית.

  • הביקור עשוי להכיל הרכבים שונים של מבקרים. יכולה להגיע מפקחת לבד או מגוון וריאציות בהתאם למחוז ולנתוני המשפחה.

  • בכל מחוז יש רפרנט אשר אחראי עם תחום החינוך הביתי אשר בקיא בענייני החינוך הביתי. בפועל, לרוב, הרפרנט איננו מגיע לביקור בית ומגיעים נציגים מטעמו.

 

8. הערכות לביקור

  • לארגן את הבית שיהיה נעים ומזמין.

  • להדפיס את התכנית אשר הגשתם למחוז. כדאי לעבור עליה לפני הביקור.

  • לדבר רק על אהבה מרדכי – מדוע אתם מחנכים מהבית. כי זאת הדרך הטובה והנכונה עבורכם! תשאירו את כל מחשבותיכם ותפיסתכם את מערכת החינוך לשיחה אחרת. זה לא המקום. למרות שזה בוער בכם וזאת האמת וחשוב לכם להשמיע אותה. תתרגלו איפוק.

  • רעיונות ליצירת אוירה חיובית: תצוגה של תוצרים (מתוך חוגים או תחומי עניין של הילד) כגון: קטע נגינה, ריקוד, קפוארה, ציור, קרמיקה או כל דבר שהילד יודע או יצר. (להכין את הילדים שלא בטוח יוכלו להציג במהלך הביקור).

  • הציגו את המקום בו הילד לומד, מצייר, יוצר, מבלה, שומע מוזיקה וכו׳. זה יכול להיות שולחן למידה נורמטיבי או פינה בסלון... מטבח.. חצר.

  • פניה לילדים. יתכן כי הנציג יפנה לילדים. לעיתים הילדים ישאלו שאלות אשר מעמידות את הסבלנות שלכם באתגר. כגון: ׳טוב לך בבית?׳, ׳היית רוצה ללכת לביה״ס?׳ או אפילו ידרשו להפגין ידע כזה או אחר. תנסו להישאר רגועים אל מול זה. מידת שיתוף הפעולה של הילד, לרוב, איננה פקטור משמעותי בהחלטה אם לאשר לכם חינוך ביתי או לא. (כאשר הילדים שלי היו צעירים, עניתי בנימוס כי ההחלטה לחינוך ביתי בשלב זה הינה החלטה הורית).

  • ׳עד מתי?׳ – יתכן כי תשאלו לגבי תכניותיכם לעתיד. תשובה אותנטית היא המומלצת ביותר ובלבד שלא תשדר משהו רדיקלי כגון ׳לעולם כף רגלם של ילדיי לא תדרוך בבית ספר׳. גם אם זהו קו המחשבה שלכם, אפשר לבחור משפט כגון ׳כרגע טוב לנו בבית׳ ׳קשה לי להאמין שזה ישתנה אבל אין לדעת׳.. ׳אם הילד מאוד ירצה – נבדוק את האפשרויות׳..

  • חשוב לשמור על אוירה משוחררת וטבעית. לדבר מהלב על הבחירה שלכם, לזכור שטובת ילדיכם חשובה לשני הצדדים ויחד עם זאת להפגין ביטחון בדרך.

  • זכרו:

- קשה מאוד להבין באופן אינטגרטיבי מהו חינוך ביתי והוא עדיין ממוקם רחוק מאוד מהנורמה המקובלת.

- מטרת המפגש היא לקבל אישור לחינוך ביתי ולזכות בשקט עד לביקור הבא.

 

9. נציגי הביקור ילכו לשלום ואתם תמתינו לאישור. משרד החינוך מחויב לתשובה תוך שלושה חודשים.

10. מאחורי הקלעים תתכנס ישיבה בענייכם. כל מחוז עורך את השלב הזה מעט שונה אך מעל לכל ספק לביקור הבית יש משקל גדול בהחלטה האם לאשר לכם את החינוך הביתי או לא.

11. יש מחוזות ששולחים את האישור במייל ואחרים בדואר.

12. אפשרויות לתשובה אשר תקבלו:

תשובות אפשריות לבקשה לאישור חינוך ביתי

כל מקרה לגופו! כל מקרה לגופו!

כמספר המשפחות בחינוך ביתי כך מספר החוויות של התהליך המתואר.

מאחלת לכם בהצלחה! ומחזקת את ידכם בתהליך!

**הערה למיטיבי לכת:

אישור לחינוך ביתי מקביל לשנת לימוד על פי חוק. האישור מהווה מבחינת צה"ל אישור לשנות הלימודים. כלומר, ילד בחינוך ביתי אשר יגיע ללשכת גיוס עם ניירות שמוכיחים 12 שנים מאושרות בחינוך ביתי, נחשב כמי שסיים 12 שנות לימוד.

גרף המציג את מספר הילדים בחינוך ביתי עפ״י שנים

איפה יש הכי הרבה חינוך ביתי:

מספר הבקשות הגדול ביותר מגיע ממחוז צפון ומחוז חיפה

בפער קטן מהם מגיע מחוז תל אביב

מספר הבקשות הנמוך ביותר שייך למחוז ירושלים

מסמך זה איינו מהווה אסמכתא פורמלית מטעם משרד החינוך.

תוכנו נאסף מתוך ידע אקדמי, ניסיון, חוזרי מנכ״ל ומסמכים מתוך ועדת הכנסת בעניין החינוך הביתי.
 

מאמרים נוספים

לקבלת עדכונים ניתן להרשם כאן

© כל הזכויות שמורות לד״ר ענבל כהן מידן

האתר נבנה ע״י ענת בילינסון