משרד.החינוך.הביתי

משרד החינוך מאמין כי מקומם של ילדי ישראל בתוך המסגרות הפורמאליות. כוונותיו מוצהרות בחוק.

משרד החינוך מפקח על החינוך הביתי.

משרד החינוך לומד את החינוך הביתי תוך כדי תנועה.

משרד החינוך מחזיק בהנחות באשר ללמידה. היכן היא יכולה להתרחש, כיצד ומתי. 

האם הסמן הימני תמיד יהיה המערכת הפורמאלית?

מחקר שערכתי (בשנת 2012) מצא כי ילדי החינוך הביתי שולטים פחות טוב בשפה הכתובה בגילאי ארבע עד שש. אז מה?? האם יש משמעות הרת גורל אם ילד כותב את שמו בגיל חמש או שבע? או חלילה לא שולט בקריאה בגיל שש?

האם לא נכון שיהיו פרמטריים נוספים להשוואה? כאלה שלא ניתן למדוד עם ניר ועיפרון?

אני יודעת כמה לא קל לעכל את החינוך הביתי. כמה לעיתים הוא משדר התרסה. מעצם היותו לא הולך בנורמה. לא משתלב בזרם המרכזי.

החינוך הביתי הוא זרם העומד בפני עצמו. הוא מסועף וייחודי. כל משפחה היא גוף חינוכי עצמאי. עם ערכים משלה, אמונות, תפיסות ומחשבות משלה. עם התנהלות המיוחדת רק לה. הבנה של החינוך הביתי, כוללת גם את זה, את הידיעה שלא ניתן לקיים השוואה. גם לא בתוך החינוך הביתי. גם לא באותו הבית.

מי שיסכים לראות את זה – יבין (ולו במעט) את החינוך הביתי.

את המהות הביתית.

פוסטים נוספים

לקבלת עדכונים ניתן להרשם כאן

© כל הזכויות שמורות לד״ר ענבל כהן מידן

האתר נבנה ע״י ענת בילינסון