האישור להיות מאושר

'רק שיהיה לו טוב! שיהיה מאושר!'

כאשר נשאלים הורים מה הכי היו רוצים עבור ילדיהם, התשובה הרווחת היא – 

'שיהיה מאושר!'

זוהי התמצית. זהו העניין. 

האם יש לנו יכולת להשפיע על האושר של ילדינו? אני מאמינה שבמידה רבה כן.

אושר איננו חמקמק, איננו קסם אשר מחליט להופיע ולהעלם באופן עצמאי וגם אינו יופיע פתאום אם רק נמתין לו בשעמום. 

במסע ההורות שלי תהיתי לא פעם איך ואיפה הם יהיו מאושרים. בכל פעם שעשיתי בחירה שלא מדייקת אותי כאדם או שאיננה דייקה את סגנון ההורות שלי – קרה בדיוק להפך.

לאט ובעקביות הבנתי שהאושר שלהם לא מצוי בפארק מים כזה או אחר, איננו מצוי בקמפינג בחוף הים, איננו מצוי בקניון הומה אדם וגם איננו מצוי בהופעה המונית של דמות שהם אוהבים. 

האושר שלהם (ושלי) מצוי היכן שאני מאפשרת לעצמי להיות האמא שאני באופן בלתי מותנה ולהם להיות הם. ושם, כאשר זה קורה אני מצליחה להיות נינוחה, מצחיקה, שמחה, אוהבת, מאושרת.

מאושר הינו מלשון אישור. אם אדם נותן לעצמו את חופש (את האישור) להיות מי שהוא אזי הוא מאושר. אושר איננו מותנה בסגנון כזה או אחר. בבחירה כזאת או אחרת ואפילו לא בתפאורה כזאת או אחרת. 

יש אימהות שאוהבות טבע, יש אימהות שיעדיפו מקום סגור וממוזג, יש אמהות שהעשייה עם הילדים היא במטבח, אחרות שמעדיפות יצירה בחומרים ויש מי שהעדפותיה גמישות ומשתנות. 

תהיי האמא שאת! מבלי להתנצל! מבלי לנסות לעשות התאמות לאיזה אידיאל שלא קיים! 

להיות מדויקת, לפרגן לעצמך חופש להיות מי שאת – זה המסר הכי משמעותי שאפשר להעביר הלאה והוא יהווה כרטיס כניסה, ללא תוקף, לאזור האושר. 

אלו יהיו הזרעים ליכולת שלהם לשחק בחופשיות את חייהם ואת עצמם.

פוסטים נוספים

לקבלת עדכונים ניתן להרשם כאן

© כל הזכויות שמורות לד״ר ענבל כהן מידן

האתר נבנה ע״י ענת בילינסון