את לא עושה את הכי טוב בשבילי

את לא עושה את הכי טוב בשבילי 

את לא עושה את הכי טוב בשבילי 

את לא עושה את הכי טוב בשבילי 

אותו המשפט שהוטח בפני תוך כדי בכי חזק, כעס וזעקה גדולה, היה רק קצה קרחון של מהפך גדול, לא צפוי ובעיקר מטלטל.

יומיים הסתובבתי המומה ומבולבלת. הבנתי שנדרשת ממני פרסה חדה במהירות גבוהה. היה ברור שאזדקק לכל המשאבים הנפשיים העומדים לרשותי, בעיקר על מנת להזיז את עצמי במלוא העוצמה מתוך המסלול שלו ולעשות עבורו את הכי טוב. הכי טוב באמת. מבלי להסתיר או להסתתר ועם חיבור אמיץ ללב שלו. וכל זה לצד שברון הלב שלי, אשר לא היה רלוונטי. 

עלינו לכיתה א׳. כן, גם אני עליתי.. או נכון יותר טיפסתי. טיפסתי את האוורסט. טיפסתי מבלי שהספקתי להצטייד בהגנה כלשהיא. כאשר הגוף והעצבים חשופים. אבל טיפסתי.. בוכייה וכאובה. טיפסתי בשבילו. טיפסתי כדי להוכיח לשנינו שאין דבר בעולם שלא אעשה בשבילו. ואין בעולם מסלול שלא אסכים ללכת בו אם אאמין שזה הכי טוב בשבילו.

לא האמנתי כמה כאב של שחרור יותר שורף מכאב של החזקה. כמה הרבה יותר קל לי ונכון לי כאשר הם קרובים אלי. זה באמת יותר קל לי. 

וכמה מורכב להסכים לשחרר לתוך מציאות לא מושלמת! כאשר ברור לי שלא רק מלאכים ימתינו לו בצדי הדרך. 

ילד שלי, אני כל כך סומכת עליך! בימים האלו, בהם הפגנת עוצמה ונחישות אשר גרמו למהפך משפחתי. בימים האלו אני גאה בך! וסומכת עליך יותר מאשר אי פעם. עמדת על שלך! גייסת את כולנו לפסוע איתך במסלול אחר ממה שתכננו עבורך ומבלי להסס אפילו לרגע. מבלי להסתובב ולהתחשבן על הפסדים. היכולת שלך לבחור, להסתכל קדימה וללכת על הבחירה שלך היא בלתי נתפסת ומעוררת הערצה. 

החלקת לתוך הכיתה בטבעיות, להפתעת הצוות החינוכי. אבל אני ידעתי. ידעתי שתסתדר. ידעתי כי זיהיתי את העוצמה בבחירה שלך. הרגשתי שאתה מוכן. זה לא היה העניין גוזל שלי. אתה בשל ומוכן. אני הבשלתי ומעט נרגעתי כאשר הסכמתי לראות כמה אתה נרגש. מרגיש שייך. צמא לספוג כל מידע או התנהלות חדשה. ואחרי שבילינו שלושה ימים משותפים בכיתה הראית לי את הדלת החוצה וביקשת שאחזור בצלצול האחרון. הוספת, למקרה שהיה לי ספק עם חיוך ענק ועיניים קורנות ׳אמא, ככה בדיוק דמיינתי את כתה א׳.

אני יודעת שאתה מצויד בלב ענק, ביכולת מופלאה להבחין בין חיובי לשלילי, בשילוב ייחודי של ביטחון ותום. אני אוהבת אותך ילד שלי. אמא פנתה לך את הדרך ותמשיך להיות העוגן אליו תוכל להגיע מתי וכמה שרק תרצה. 

תפקידך לעולם לא יהיה להגשים את החלומות שלי. תלך תמיד לאן שהלב שלך ייקח אותך. 

מתוך האהבה האין סופית שלי אליך והמחויבות שלקחתי על עצמי ביום שהגעת אל חיי, מבטיחה תמיד לעשות את הכי טוב בשבילך. תמיד!

פוסטים נוספים

לקבלת עדכונים ניתן להרשם כאן

© כל הזכויות שמורות לד״ר ענבל כהן מידן

האתר נבנה ע״י ענת בילינסון