.png)
הומסקולינג ואנסקולינג
כל משפחה לגופה
בחלוקה גסה, ניתן להבחין בשני זרמים מרכזיים הנבדלים זה מזה באופן משמעותי: Homeschooling ו Unschooling.
מונחים אלו משקפים את הלך הרוח של המשפחות בתחומים השונים.
אציג את החלוקה המסורתית ולאחריה ארחיב על המציאות הפוגשת כל משפחה בישראל.
Homeschooling – מושג זה משמש כיום שם כללי לתנועת החינוך הביתי. מקורו אינו ידוע, אולם ניתן לשער כי בשנים הראשונות הוא ביטא את רוח הרעיון הבא: אם מרבית הילדים הולכים לבית הספר (school), אזי הילדים המתחנכים בבית גם הם לומדים בבית הספר המתקיים בביתם (home school). הורים הבוחרים בדרך זו מקיימים בביתם "מיני בית ספר" על סממניו השונים, לרבות: שעות למידה; נושאי לימוד; עזרי למידה; ובמרבית המקרים תכנית הלימודית אליה הם כפופים הינה תכנית לימודים בית ספרית. לרוב, הורים אלו לוקחים על עצמם את משימת הלמידה ובמקרים מסוימים שוכרים מורים מקצועיים. תפישת העולם של הורים אלה הינה, שלימוד הינו מעשה הדורש הכוונה ופיקוח, בחירה של תכנים ומסגרת ברורה ושיטתית. בדרך זו הם נוטלים לידיהם את השליטה על הלימוד של ילדיהם.
Unschooling – מושג אשר נטבע על ידי ג'ון הולט מתוך כוונה להדגיש שחינוך בבית אין פרושו בית ספר בבית. כיום הוא משמש לתיאור חינוך ביתי המנותק לחלוטין מכל סממן של בית ספר. תפישת העולם במשפחות אלה היא שלימוד הינו אורח חיים – תהליך טבעי המתקיים במהלך חיי האדם. ההורים משתפים את ילדיהם בחיי היומיום שלהם ובעבודתם. הם אינם משמשים כמורים, אין מערכת שעות מסודרת והילדים יכולים לעסוק בכל מה שהם מתעניינים בו בכל רגע נתון. החיים והלימודים שזורים זה בזה ויוצרים לילדים ולהורים חוויה אישית שאינה ניתנת לכימות ומדידה. על פי תפישת העולם של משפחות אלו, הוראה ללא הזמנה, לא זו בלבד שאינה גורמת ללמידה, אלא היא מונעת למידה. האתגר התמידי המלווה הורים בUnschooling הוא ללמוד מחדש על למידה. הורים אשר גדלו על למידה המתרחשת רק בבית הספר, מתמודדים יום יום עם ראיות, שלמידה משמעותית מתרחשת אחרת ויש לוותר כמעט באופן קבוע על תפישה כזו או אחרת בנוגע ללמידה.
החלוקה המסורתית מציגה שני קצוות של רצף, כפי שגם מופיעים בספרות המחקרית ומתארים את הלך הרוח של המשפחה.
בפועל, כמעט ולא ניתן למקם משפחה בקצה רצף אחד. התנהלותה ומורכבותה של כל משפחה הינה ייחודית רק לה.
החינוך הביתי מצטרף לרוב להלך הרוח הקיים במשפחה והאופן בו ״לומדים״ הילדים נגזר מהלך הרוח זה, מסגנון המשפחה ומעוד משתנים נוספים כגון: אופיו הייחודי של הילד.
כל משפחה בוחרת את התוכן ואת התהליך שבו מתרחשת הלמידה.
תוכן
תוכן יכול לכלול בתוכו מקצועות לימוד כגון: חשבון, עברית, אנגלית, גיאוגרפיה, היסטוריה, מדעים, תנ״ך וכד׳
ויכול גם להיות כל תחום או נושא אחר, אשר לא בהכרח נכנס תחת קטגוריה של למידה דידקטית, לדוגמא: טיסנאות, רובוטיקה, תסרוקות שיער, אוריגמי או כל תחום אחר שהילד מתעניין בו בתקופה מסוימת ומתמקצע בו.
כל משפחה בוחרת עבורה את תחומי הדעת. הבחירה יכולה להיות בחירה הורית או בחירתו של ילד. ויכולה גם להיות משולבת לדוגמא: ההורים מבקשים שילדם ירכוש את השפה הכתובה וחשבון בסיסי והילד בוחר את הנושאים הנוספים.
כל משפחה מקדמת תחומי דעת אחרים אשר בעינה חשובים או כאלה אשר הילד מביע בהם עניין. יש משפחות שלימוד שפות חשוב להם, אחרות יעדיפו לקדם לימוד תורה, אחרות אולי מבחינות בכישרון מיוחד אצל הילד ויעדיפו להתמקד בו.
תהליך
תהליך הלמידה, גם הוא, משתנה בין המשפחות. יש משפחות אשר הלמידה מתרחשת באופן ספונטני – מתי שמסתדר. ובמשפחות אחרות הלמידה מתרחשת בזמנים קבועים ומוגדרים כגון: בכל בוקר, בסופי שבוע, בימים קבועים וכד׳.
תהליך גם כולל בתוכו את הדרך בה כל משפחה בוחרת שהילד ילמד: באמצעות ספרים, מורה פרטי, מבוגר מהמשפחה, אתרי אינטרנט, חוג וכד׳.
יעדים להתקדמות - יש משפחות אשר מגדירות יעדים להתקדמות, משפחות אחרות אשר קצב ההתקדמות פחות מעסיק אותן ובלבד שתהיה איזו שהיא התקדמות ומשפחות אשר כלל לא עסוקות במדידה.
דוגמאות
-
משפחה אשר בחרה כי חשוב שהילד ילמד אנגלית -
-
תוכן קבוע ותהליך גמיש: לימוד אנגלית יכול להיות דרך ספרים אשר נמצאים בבית והילד בזמנו עוסק בהם, למידת האנגלית יכולה להיות שיח חופשי עם בני המשפחה, לימוד אנגלית יכול להיות אפליקציה מסוימת שהילד עוסק בה בזמנו. התהליך במקרה הזה גמיש הן בזמנים באמצעים בהם הלמידה מתרחשת.
-
יש משפחות אשר בתקופה מסוימת מחליטות להניח ללמידה ולעסוק בדברים אחרים. זה יכול להיות בשל התנגדות של הילד לתחום מסוים והרצון לתת לו להבשיל ולבחור בעצמו את הזמן המתאים.
-
משפחות אשר לומדות לפי שבועות. שבוע חשבון.. שבוע עברית.. שבוע מדעים וכו׳.
-
משפחות אשר יש סבא/סבתא/דודה אשר אוהבים ללמד את הילדים ומתמחים במקצוע מסוים.
-
למידה תוך כדי חוג – ילדים יכולים ללמוד דברים רבים ומגוונים בתוך מסגרת של חוג. לדוגמא: חוג מדעים אשר יכול להתרחש במוזיאון למדע.
-
משפחות אשר זונחות לחלוטין את הלמידה הדידקטית ומתמקדות בתחומים אחרים בהם הילד מתעניין כגון: ספורט, ריקוד... וכו׳.
-
משפחות מסוימות מבקשות שהילדים ידעו לקרוא, לכתוב וחשבון בסיסי בלבד. כל השאר נתון לבחירתם של הילדים.
-
משפחות רבות מביעות רצון שילדיהן ידעו לפחות כמו בני גילם מהחינוך הפורמאלי. בשל הרצון לא לייצור פער במקרה ויחליטו להצטרף למערכת החינוך.
חינוך ביתי מאפשר חופש אמיתי לבחור איך, כיצד, מתי והאם בכלל ללמד. לכל משפחה יש את הגישה החינוכית שלה, את המורכבות הספציפית שלה ואת הילדים הייחודיים שלה.
ניכר כי הדרך להגדרת למידה ולרכישת ידע מגוונת ובעלת אין סוף אופנים – כמו המשפחות בחינוך הביתי אשר מתאפיינות בשונות גדולה וכל אחת בעלת דרך ייחודית ומיוחדת משלה.
רבות הדרכים ואף לגיטימיות
מרבית המשפחות, כאמור, נעות איפשהו בשני התאים הריקים:
מאמרים נוספים
